טורטיקוליס: זו לא קללה

לכל בעל מקצוע "ארגז קסמים" משלו, וחלק מאביזרי העזר בתוך הארגז הן המילים המקצועיות של הז'רגון. תרימו יד אם אתם יודעים *באמת* איפה האלטרנטור ומה עושה הקרבורטור, אם אתם יודעים מה זה מהגוני ואיפה זה הצפק? קיבלתם נקודה. המילים האלה מבדילות את בעל המקצוע מהלקוח שלו, ומדגישות את הצורך שלנו באנשי מקצוע מיומנים, שמבינים במה שהם עושים. לפעמים הן נחוצות, הרי לא כל דבר אפשר לתרגם ל"עממית", אבל חלק מהמושגים הם בהחלט ברי הבנה לכל אדם.

לנו הפיזיותרפיסטים יש אהבה למילים האלה, וקושי אמיתי להבין שהמטופלים שלנו, נבונים ומלומדים ככל שיהיו, לא תמיד יורדים לעומק ההסבר לגבי מה זה "בעיית שריר שלד", או מישור תנועה, או פעילות פונקציונלית. המטרה שלי היא להפוך את הנושא לברור ונגיש גם להורים שאינם מתמחים בשפה המקצועית ובעיקר להפיג חששות שמקורם בחוסר ידיעה או הבנה.

אז מה זה טורטיקוליס?

טורטיקוליס, בתרגום חופשי "צוואר מסובב", היא בעיה שכיחה אצל תינוקות צעירים (בני חודשים ספורים). היא נגרמת מקיצור של שריר בצוואר (לא אזכיר את שמו כי הבטחתי בלי קללות). הקיצור האופייני הוא בדרך כלל: מולד, נרכש או טראומטי.

בפועל, התינוק יראה כך שהוא מפנה את ראשו כל הזמן לאותו צד, או מעדיף אותו חד משמעית למרות שמסוגל לסובב גם לצד שני, או שהראש יראה לא סימטרי בעיקר כשמסתכלים עליו מאחור (צד אחד שטוח וצד שני עגול) או מהצד (גולגולת שטוחה בחלקה האחורי). הסיבה פחות משנה כאשר מבחינים בבעיה, מה שחשוב הוא האבחון המוקדם והטיפול המוקדם.

אל דאגה, פתרון הבעיה אינו מסובך

מי מוסמך לאבחן טורטיקוליס?

קודם אענה על השאלה מה זה "לאבחן": מאבחן הוא מי שמוסמך לתת שם לתופעה. יש הבדל בין לאבחן ולהבחין. טורטיקוליס מאובחן ע"י רופאי ילדים, רופאים התפתחותיים, אורטופדים, נוירולוגים ופיזיותרפיסטים. גם אחיות טיפת חלב מבחינות במקרים רבים בתופעה והן הראשונות להצביע על בעיה. בפועל, במקרים חמורים לא קשה להבחין בבעיה וכל מי שיראה את התינוק יגיד לכם שהראש שלו "קצת עקום".

הורים בעלי יכולת הבחנה בפרטים יהיו בדרך כלל הראשונים לשים לב לתופעה.

מי מטפל בטורטיקוליס?

הטיפול בטורטיקוליס דורש אבחון מעמיק (וכאן בהחלט יש חשיבות לסיבה ולדקויות), הדרכה להורים ותרגול אקטיבי – כלומר שהתינוק יעבוד ויחזק את השרירים. אנשי המקצוע המוסמכים לכך הם פיזיותרפיסטים. אנא בדקו עם איש המקצוע שאליו פניתם האם הוא מוסמך ומורשה לאבחן ולטפל בתופעה.

כאן מופיעות הנחיות משרד הבריאות לטיפול בטורטיקוליס ע"י פיזיותרפיסטים.

מה יקרה אם לא נטפל?

לתינוקות יש דרכים מופלאות להתגבר על בעיות. הם יצליחו להתגלגל, לזחול וללכת גם עם הטורטיקוליס, לא תמיד באופן סימטרי. לפעמים הוא ישתפר מעצמו (בעיקר במקרים של טורטיקוליס טראומטי), וההשטחה בגולגולת תתעגל לאט לאט ככל שהתינוק ישכב פחות על גבו. עם זאת, התפקוד עלול להיות לא סימטרי והתפיסה של הילד את עצמו ואת המרחב לא בהכרח סימטרית. למה זה משנה? להעדפת יד (ימני או שמאלי), לפעולות שנעשות עם שתי ידיים יחד (למשל: פתיחת צנצנת) או שתי רגליים יחד (למשל: עליה במדרגות).

במקרים חמורים ישנה משיכה של שרירי הפנים והילד גם יראה לא סימטרי (וזהו, סיימתי עם ההפחדות, אם מטפלים בזמן זה לא קורה!).

לא תמיד נדרש טיפול אינטנסיבי, אבל תמיד נדרש מעקב אחראי. חשוב לדעת שהסיבוב הצווארי יכול לנבוע גם מבעיות ראיה או שמיעה, ואז הטיפול הוא שונה לגמרי, ופיזיותרפיסטים אחראיים ידעו גם לשלוח לבדיקת ראיה או שמיעה במקרה הצורך.

איך עובדים על זה?

הפיזיותרפיסטים נותנים הדרכה להורים לחיזוק הצוואר, לעידוד תחושה ותנועה סימטרית. התרגול הוא מדויק מאוד, וצריך להתאים אותו לרמה ההתפתחותית של התינוק. רוב הטיפול יכול להיעשות ע"י ההורים, במסגרת הבית, תוך כדי הלבשה והחלפת חיתול. כמובן שניתן לקבל את התרגול עצמו גם מהפיזיותרפיסטים.

האם הטיפול בטורטיקוליס כואב?

ממש לא! הטיפול הוא חיזוק שרירים ותנועתיות, התרגילים מתאימים את עצמם ליכולות של התינוק ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. הטיפול נעשה תוך כדי משחק, שירה ומגע נעים.

חשוב לי לציין: תינוקות לפעמים בוכים, בטח הבחנתם בזה. תינוק מסמן שהספיק לו, שהתעייף, שהוא זקוק לחיבוק או להפסקה ע"י בכי. כאשר תינוק בוכה בטיפול יש להתייחס לסיבת הבכי ולפתור אותה. עם זאת, יש תינוקות שמלווים את המאמץ שלהם בקולות רמים, שאינם בכי (כמו מתאמנים בחדר כושר שמרימים משקולות אגב נשיפת אויר קולנית), ואת זה לא אמנע מהתינוק.

נדמה לי שלתינוק שלי יש צוואר מסובב או בעיה בסימטריה, למי לפנות?

לפיזיותרפיה. אפשר בקופת החולים, אפשר באופן פרטי. הפיזיותרפיסטים גם מאבחנים את התופעה וגם מטפלים בה, ויפנו אתכם לגורמים נוספים (רופא עיניים, אורטופד וכו') במידת הצורך. יתרונם של פיזיותרפיסטים מוסמכים הוא לא רק הידע הרב שצברו במהלך הכשרתם אלא גם ריבוי גישות וראיה הוליסטית של הילד וסביבתו.