סיגל ולדמן פיזיותרפיסטית התפתחותית לילדים ותינוקות
היפוטוניה (טונוס נמוך) היא תופעה רווחת בקרב תינוקות וילדים. כשלעצמה אין היא בעייתית, אך לעיתים הטונוס הנמוך, שמלווה בד"כ בגמישות יתר, משפיע על יכולת התינוק להתנתק מהקרקע ולהתנגד לכח הכובד, ובכך משפיע על יכולת ההתפתחות המוטורית שלו ועל יכולת המשחק.
היפוטוניה שפירה הינו מונח שמתאר ילד או תינוק בעל טונוס נמוך, אך ללא ממצאים נוירולוגיים. לרוב הילדים ההיפוטוניים ישיגו את אבני הדרך ההתפתחותיות, גם אם באיחור. דפוסי התנועה שלהם לעיתים שונים, והם משתמשים בטונוס הנמוך ובגמישות היתר על מנת לעבור בין מנחים ולשחק במנחים השונים.
מהו הטונוס?
הטונוס השרירי הוא מתח השריר הבסיסי שלנו, כלומר עד כמה השריר מכווץ או רפוי במנוחה ובפעילות. על מנת שתתאפשר תנועה, על הטונוס להיות גבוה מספיק כך שמאפשר התמודדות והזדקפות כנגד כח הכובד, אך עם זאת נמוך מספיק על מנת לאפשר תנועה. טונוס תקין הוא הבסיס לתנועה רציפה, זורמת, מווסתת ואיכותית.
לכל אדם טונוס שונה, ויש טווח גדול של עוצמות טונוס שנחשבות תקינות ובתחום הנורמה. הטונוס השרירי מווסת ע"י המוח, וכמעט בלתי ניתן להשפעה לטווח ארוך, גם אם נתאמץ ונתרגל על מנת להעלות אותו / להוריד אותו, בסופו של דבר יחזור טונוס המנוחה למצב הטבעי שלו.
ניתן להשפיע על טונוס השרירים בטווח הקצר, לצורך תרגול תנועתי, למספר דקות או מעט יותר, ע"י תרגול מעלה / מוריד טונוס. עם השנים יכול להיות שינוי ספונטני בטונוס הטבעי שלנו, השינויים בדרך כלל אינם דרמטיים, כך שאם ילד נולד עם טונוס נמוך, אין לצפות שהטונוס שלו ישתנה ויהפוך לגבוה.