ובמקום הראשון… אמא!

ברוכה הבאה למרתון: חודש תשיעי. המרתון כולל סחיבת משקל אסטרונומי לכל מקום, כולל לשירותים, חוסר שינה, קוצר נשימה ועוד. מיד לאחר המרתון תוכלי להיכנס לחלק האינטנסיבי יותר של האימון: הלידה. הלידה כוללת צירים במשך שעות, דחיפות, לחיצות, שינויי תנוחות ומאמץ מירבי. מיד לאחריו תוכלי להתאושש, וכדאי שתעשי זאת במהירות:

יש לך תינוק חדש! חלק זה של 'האימון' כולל הרמות, הורדות, נענועים, ואיך שכחנו להזכיר – גם מחסור בשינה. לאחר הלידה, האם הטרייה נדרשת לפעילות אינסופית סביב התינוק.

אנחנו מלבישות, רוחצות, מערסלות, מחליפות, מניקות… והכל סביב השעון לפי דרישת התינוק.

הרצונות והשאיפות שלנו מצטמצמים לכדי רצון אדיר לישון ולנוח. אמהות רבות מרגישות שהן מוותרות על רווחתן האישית בתקופה זו לטובת התינוק.

על רצפת האגן שמעת?

אז בקצרה, מה קורה לנו בגוף סביב הלידה:
רצפת האגן היא סל של שרירים, שמחזיק מעליו את כל אברי האגן והבטן. כאשר עולה הלחץ התוך בטני (שיעול, עיטוש, הרמה, מאמץ גופני קצר) – רצפת האגן צריכה להתכווץ לפני המאמץ על מנת לשמור את האיברים הפנימיים במקומם. השרירים האלה גם אחראים על שליטה בכל הסוגרים שלנו: הנרתיק, פי הטבעת והשופכה.

בהריון כולו, ולקראת סופו בפרט, רצפת האגן מתארכת, מתרככת ונמתחת לקראת הלידה. היא אמורה להשתחרר מספיק כך שיוכל לעבור תינוק דרך פתח הנרתיק.
לאחר הלידה, הגוף מיד נדרש למאמצים רגעיים שמעלים את הלחץ התוך בטני: בעיקר הרמה. של התינוק, הסל-קל, העגלה…

כאשר ההרמה מתבצעת באופן לא נכון, עולה הלחץ התוך בטני בן רגע (בעיקר כאשר עוצרים את הנשימה תוך כדי הרמה). אם רצפת האגן אינה חזקה מספיק, היא תידחס למטה תוך כדי הפעילות ואיתה כל איברי האגן – הנרתיק, הרקטום, שלפוחית השתן. אם הסוגרים לא מהודקים מספיק הם גם יפתחו מעט. חזרות רבות על הפעולה הזו, יחד עם הנזק שקורה לרצפת האגן בלידה (אצל כל יולדת, בדרגות חומרה משתנות), מזמינות צרות כגון כאבי גב, בריחת שתן, תחושת מלאות ואי נוחות בנרתיק.

ומה לגבי שאר הגוף?

כאשר אנחנו פועלות בעייפות, ולא מקבלות מספיק מנוחה להתאוששות, אנחנו מפעילות את השרירים בצורה לא נכונה, כך שאנחנו נשענות על המפרקים שלנו (בעיקר על מפרקי הגב העדינים).

השרירים והגידים שלנו עדיין גמישים וארוכים לאחר הלידה, הודות להורמון הרלקסין שמרכך את כל הרקמות בגוף לקראת הלידה, מה שתורם לכאבי הגב שלנו, ולכאבי שרירים וגידים שונים.

מאמץ יתר בשורש כף היד עלול להיווצר כתוצאה מהחזקת ראש התינוק

בטיפול בתינוק, ובעיקר בתינוק ראשון, הגוף כולו מתנהל סביב נוחותו של התינוק – לשמור על ראשו ולנהוג בו בעדינות. לצורך כך אנחנו מייצבות ומקבעות את השרירים שלנו, והתוצאה מורגשת בעיקר בכאבים סביב הכתפיים, הצוואר וכפות הידיים.

נשים רבות סובלות מכאבים בשורש כף היד בעיקר באזור האגודל, שנגרמים כתוצאה מהשפעה הורמונלית, בתוספת ההתנהלות עם התינוק. נשים מיניקות סובלות במיוחד מהתופעה, כיון שפעולת ההנקה דורשת מאמצים רבים בהתחלה ואנחנו משתמשות באגודל על מנת לייצב את ראש התינוק ולכוון אותו אל השד. ההנקה בהתחלה גם מאוד לא נוחה לשאר הגוף ויכולה לגרום לנו לישיבה ממושכת בתנוחות לא נוחות לאורך זמן, מה שעלול לגרום לכאבים מרובים.

הציבי את עצמך במקום הראשון!

לאמא רגועה, שבעה, עם גוף בריא ושמחת חיים – יש גם תינוק כזה.
אז הנה כמה טיפים להתנהלות נכונה עם הגוף ועם התינוק לאחר הלידה:

• משכב לידה: כך נקראים ששת השבועות הבאים מרגע יציאת השליה. זהו זמן בו הגוף מחלים, הרחם מתכווץ, רקמות קרועות מתאחות, שרירים כואבים נחים. בששת השבועות האלה, על פי ההלכה וכל הגיון בריא, מגיעה לך עזרה. בקשי אותה! אל תתביישי לבקש שיביאו לך, שירימו את התינוק אלייך, שיצטרפו אלייך לנסיעה כדי שלא תצטרכי להתאמץ לקפל את העגלה, שיבואו לבשל לך ולטרוח סביבך. זה ממש לא פינוק, זוהי החלמה.
• בצעי את הפעולות בצורה נכונה. כל כיפוף והרמה יכולים להתבצע באופן נכון, תוך שימוש בשרירים מייצבים ומנחים נכונים, ולחזק את הגוף במקום להכאיב.
• חפשי את נקודות המנוחה שלך: הפכי כל ישיבה לרביצה מבורכת, והקפידי למצוא תנוחת מנוחה שתהיה נוחה לך ומכבדת את מנוחתך.
• בחרי את התפאורה הנכונה: בדקי עם עצמך – מה עושה לך טוב? האם את זקוקה לחברה או למנוחה? האם את נהנית מטיול בחוץ או מעדיפה להיות בבית? לטפל בתינוק אפשר בכל מקום, ובלבד שאת נינוחה.

רוצה לשמוע עוד? לחצי כאן לפרטים על שיעור תנועה לאמהות.